#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ש מעשה בבניו דר""ג דאינם יכולים לקרות ק""ש אחר עלות השחר ממעשה דההוא זוגא דרבנן דאשתכור בהילולא דבריה דריב""ל ויכולים לקרות אחר עלות השחר (ברכות ט' ע""א)?"	"1) תי' הרא""ש (לפי הב""י) דבניו של ר""ג היו במשתה של רשות משא""כ ההוא זוגא היה משתה של מצוה<br>2) תי' הרא""ש (לפי הדרכ""מ) דבניו של ר""ג לא היו שיכורים ושתויים כלל רק נמשך לבם אחר המשתה משא""כ ההוא זוגא<br>3) תי' הב""י דבניו של ר""ג שתו כל הלילה והיה להם לפסוק לק""ש משא""כ ההוא זוגא מתוך המשתה ישנו ונרדמו"	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאחר שכתב הטור ""שתוי אל יתפלל"" למה חזר ואמר ""ומכל מקום לכתחילה לא יתפלל אפי' אם שתה כדי רביעית""?"	"פי' הב""י דכיון שאין חילוק בין שיכור לשתוי אלא אם יכול לדבר בפני המלך סד""א דאם רק שתה כדי רביעית יהא מותר, קמ""ל. ועוד פי' הב""י אע""פ ששתוי יכול לדבר בפני המלך מ""מ לא יתפלל לכתחילה הואיל ושתה יין."	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין 1) בשיכור 2) בשתוי, לגבי שמ""ע?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-d0179976ac0f07c092c6e9b5aa60b2b91b842f08.jpg"">"	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם דשיכור תפילתו תועבה?	"הטור והשו""ע סברו דהוי דבר מאוס, אבל הרמב""ם כתב משום שאין לו כוונה, וביאר הערוה""ש (סעי' ד') דהעומד עצמו מקודם להתפלל בלא כוונה אין לך העזה גדולה מזו, ואין משוקץ יותר מזה ליכנס לפלטין המלך בבלבול הדעת, משא""כ מי שנתבלבלה כוונתו באמצע שמ""ע אמרינן דלא ניתנה תורה למלאכי השרת, ומאריך להסביר שההכנה לדבר צריך להיות כראוי להראות שהתפילה הוא דבר חשוב."	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיהו בכלל שיכור?	"כל שאינו יכול לדבר בפני המלך [או אדם חשוב] דהיינו שמגמגם בלשונו (כה""ח ס""ק ו')"	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יעבור זמן תפילה?	"כתב הפר""ח דאפי' שתוי לא יתפלל (מ""ב ס""ק ב'), אכן כתב היש""ש (ביצה פ""ב) דכיון דבזמן הזה אין אנו מכוונין כ""כ אין להקפיד על שתוי (מ""ב ס""ק ג')."	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי נקרא שתוי 1) ע""י יין 2) ע""י שאר משקין?"	"1) אם שתה רביעית בבת אחת ואין בו מים, ואם שתה יותר מיין אפי' אם שתה בשתי פעמים ונתן בה מעט מים (מחה""ש, מ""ב ס""ק ב') {ואם שתה פחות מרביעית ומרגיש היין נראה דאינו נקרא שתוי אבל פשוט דטוב להמתין כדי שיכוין כראוי} 2) אפי' אם שתה פחות מרביעית אבל הוי כדי לשכר כמו רביעית יין (מ""ב ס""ק א')"	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין שבתוך הסעודה?	"כתב המג""א (ס""ק א') בשם הסמ""ק דאינו משכר, והביא דיש סוברים דאפי' יין שלפני הסעודה אינו משכר, אמנם, בסעודת יו""ט משכר וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק א') דתוך שמחה [משכר] בתוך הסעודה, והכל לפי מה שהוא אדם (מ""ב ס""ק ב')"	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר ששתה יין מתי מותר להתפלל?	"כשיסיר היין מעליו, ומרגיש שיפיג יינו (שו""ע סעי' א' וסעי' ג') [והערוה""ש (סעי' ח') רצה לפרש כוונתו דלענין תפילה אינו תלוי ברביעית ושינה ודרך אלא דוקא אם נראה לו שפג יינו, אבל מסיים דהשו""ע אינו משמע כן, וצ""ע]"	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שרגיל לשתות הרבה?	"אפ""ה כששותה רביעית אחת לא יתפלל (ברכ""י, שע""ת ס""ק א', מ""ב ס""ק ד'), אמנם משמע מהשע""ת דמיירי כשדעתו מבולבלת קצת, אבל אם אין דעתו מבולבלת כלל וכלל מותר [ולפיכך אם קידש על יין מותר אח""כ להתפלל מוסף אם מכיר בעצמו שאין דעתו מבולבלת כלל] (אשי ישראל פכ""ב הע' נ""ג, פסק""ת הע' 7) "	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שעבר זמן תפילה, האם יש לו תשלומין?	"כן, ואפי' אם התחיל לשתות לאחר שהגיע זמן תפילה [והערוה""ש (סעי' ו') מחמיר במשתה של רשות אם התחיל אחר שהגיע זמן {וזהו על דרך מהלך של הרא""ש המובא בב""י}], ומיהו אם התחיל לשתות סמוך לשקיעה ולא התפלל מנחה הוי מזיד ואין לו תשלומין (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ו')"	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בק""ש וברכותיה?"	"הב""י הביא ב' גרסאות בהירושלמי תרומות, לחד גרסא נמצא דשיכור אסור ושתוי מותר (וכ""כ הגר""א ס""ק ד'), ולפי האידך גרסא נמצא דאפי' שיכור מותר בק""ש (וכן נקט הלבוש), והדרכ""מ (ס""ק ב') סבר לפי המרדכי דבין שיכור בין שתוי אסורים בק""ש, ולמעשה פסק המ""ב (ס""ק ח') דלכתחילה לא יבא לידי כך אבל בדיעבד יקרא ק""ש [בשתוי עם הברכות, בשיכור בלא ברכות (אשי ישראל פכ""ב הע' ע""ג בשם רשז""א)], ואם יפיג יינו יקרא עוד הפעם {ועיין במ""ב לעיל (סי' ע' ס""ק ט""ו) דכתב דשיכור אין לקרות ק""ש, וצ""ל דמיירי כשלא יעבור זמן ק""ש}"	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשאר ברכות [ואפי' בהמ""ז]?"	"שתוי מותר לכתחילה (תוס' עירובין ס""ד ע""א), ושיכור לפי הרמ""א מותר לכתחילה (וכ""כ הערוה""ש סעי' ו'), ולפי הגר""א (ס""ק ד') אינו לכתחילה אבל בדיעבד יכול לברך."	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי צירוף לזימון ולמנין לתפילה?	"האשל אברהם (בגליון) הביא תשובת ב""ד סי' מ""ה דכתב דאינו מצטרף למנין אבל מצטרף לזימון ג' (ומובא במ""ב ס""ק י'), אכן לא נמצא בבית דוד אלא בבית יהודה (עייאש) סי' מ""ה ומבואר שם דרק שיכור שהגיע לשכרותו של לוט אינו מצטרף למנין וגם אינו מצטרף לזימון אבל שיכור מצטרף בין לזימון בין למנין, וצ""ע למעשה (כה""ח ס""ק מ""ו, פסק""ת הע' 19) {ועי' מש""כ לקמן בסי' קכ""ג כשספר הביא ספר אחר בטעות}"	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהגיע לשכרותו של לוט?	"הוי כשוטה לגמרי ופטור מכל מצות בתורה ואפי' בדיעבד אינו יוצא (מ""ב ס""ק י""א)"	סימן צט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לילך 1) ברגל 2) ברכוב, להפיג יינו?	"1) אם שתה רביעית מהני לילך מיל, ואם שתה יותר הדרך טורדתו יותר ואין לו עצה אלא לרכוב 2) אם שתה יותר מרביעית צריך לרכוב ג' מילין [דרכוב הוי קולא וחומרא (ט""ז ס""ק ב')] [ואם שתה הרבה צריך יותר מג' מילין (מ""ב ס""ק ט""ו)], ואם שתה רביעית לפי רוב ראשונים ג""כ צריך ג' מילין אבל הטור משמע דסגי במיל אחד (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן צט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לישון להפיג יינו?	"אם שתה רביעית סגי בשינה כל שהו, ואם שתה יותר מרביעית השינה כל שהו משכרתו וצריך לישון הרבה (מג""א ס""ק ד' בשם כס""מ, מ""ב ס""ק י""ג) [ויש עוד עצות לסוך כפות ידיו ורגליו בשמן ומלח או ישאף טבק (מ""ב לקמן סי' שכ""ח ס""ק קכ""ז) או לשתות חומץ או יאכל כרוב או שקדים מרים (כה""ח ס""ק י""ט) (מ""ב דרשו)]"	סימן צט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הקולות בזמן הזה?	"1) אין אנו מכוונים בכלל בתפילה כ""כ (מרדכי, הגהות מיימוניות, יש""ש ביצה)<br> 2) יינות שלנו אינם חזקים כ""כ (תרוה""ד, רמ""א), והוא היתר לשתוי אבל שיכור צריך לחזור ולהתפלל (ט""ז ס""ק ג', מ""ב ס""ק ט""ז) [ולפי הדרכ""מ אינו היתר אפי' לשתוי אלא לשאר דברים כגון הבא מן הדרך או יומא דרתח {ואינו ברור שיטת הט""ז בזה, וכן נחלקו הבאה""ט (ס""ק ח') וטהרת השולחן}] {וצ""ב קצת דהרי שתוי שהוא קרוב לשכרות מ""ש יינות שלנו מיינות שלהם, הרי ליכא נפק""מ אלא אם שתה רק רביעית יין (הר""י באק)}<br>3) שיכור שיכול לדבר בפני המלך ע""י הסידור דינו כשתוי (דרכ""מ, רמ""א), אבל אינו אלא לימוד זכות (פמ""ג א""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""ז)<br>4) יין שבתוך הסעודה [וי""א אפי' לפני הסעודה] אינו משכר (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב')"	סימן צט סעיף ג		
